לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' רווח ואח'
שתי הצעירות, אשר הועסקו כמטפלות במוסד שיקומי, הורשעו בביצוע עבירות מין שונות, לאחר שהוכח כי השתיים נהגו להתעלל בחוסים נפשית ומינית, בכך שגרמו להם לבצע מעשים מיניים חמורים האחד בשני. בגזר דינו, הביע ביהמ"ש שאט נפש ממעשיהן, וגזר על שתיהן מאסר בפועל.
הנאשמות, אשר הועסקו לאחר שירותן הצבאי בעבודה מועדפת במוסד השיקומי "אילנית" שבמועצה המקומית פרדס חנה, הואשמו בכך שנהגו להורות לחוסים לבצע מעשים מיניים האחד בשני, תוך ניצול מצבם של החוסים, הסובלים מסכיזופרניה ומפיגור שכלי קשה, ואינם יכולים להבחין בין טוב לרע ובין מותר לאסור. השתיים הורשעו בעבירות גרם מעשה סדום, גרם מעשים מגונים והתעללות נפשית ומינית בחסרי ישע על ידי האחראי, כאשר הנאשמת הראשונה נחשבה לדומיננטית יותר מרעותה.
"הנאשמות ניצלו את מצבם של החוסים ובמקום להגן עליהם הפכו אותם לכלי שעשוע לסיפוק גחמותיהן והורו להם לבצע מעשים בעלי אופי מיני האחד בשני", הזכירו שופטי ביהמ"ש המחוזי בחיפה את הכרעת הדין, אשר פירטה בהרחבה את המעשים המזוויעים שביצעו הנאשמות.
בטיעוניה לעונש, הדגישה המדינה את חומרת העבירות שביצעו הנאשמות כנגד חסרי הישע. היא הוסיפה, כי למרות שמדובר בצעירות נעדרות עבר פלילי, האינטרס הציבורי גובר על פני האינטרס של שיקומן, וביקשה לגזור עליהן עונשי מאסר בפועל.
באי כוח הנאשמות, הזכירו מנגד את זיכוי הנאשמות מחלק משמעותי מהעבירות, ואת היותן עובדות מסורות. נטען, כי העבירות בוצעו על רקע אווירה מינית כללית במוסד והטרדותיהם של מטפלים אחרים.
כל אחד מהסניגורים הזכיר את נסיבותיה האישיות של מרשתו, האחד טען כי מדובר בצעירה שהמצב המשפטי השפיעה על מצבה הנפשי עד כדי ניסיון אובדני, ואילו השני הזכיר כי מרשתו חוותה קשיי עלייה ונשאבה לתוך ההתנהלות הבעייתית במוסד, ולמעשה נגררה והובלה לסיטואציה.
מסכת מעשים מזוויעה
סגן הנשיאה, השופט יוסף אלרון, והשופטים משה גלעד וד"ר מנחם רניאל, גזרו על הנאשמות עונשי מאסר בפועל. על נאשמת 1 נגזרה תקופת מאסר של 4 שנים ומאסר על תנאי, בהיותה הדומיננטית יותר, ואילו על הנאשמת 2 נגזרו שתי שנות מאסר, וכן מאסר על תנאי.
בגזר הדין ציינו השופטים כי המעשים אותם ביצעו הנאשמות נוגדים את כללי המוסר והמצפון, וכי הנאשמות שהיו אמונות על ההגנה והדאגה על מי שגורלם ממילא התאכזר אליהם, ניצלו, חרף זאת, את מצבם הקשה "כדי לבצע מסכת מעשים מזוויעה".
עוד הוסיפו השופטים, כי גם אם, כטענת הנאשמות, הייתה במחלקה אווירה מינית ומתעללת, היה עליהן להתעלות מעליה. עוד הוזכר, כי שירות המבחן לא המליץ על גישה טיפולית בקשר לנאשמת, נוכח סברתו כי לא לקחו אחריות על מעשיהן ולא הפנימו את חומרתם.
לבסוף נפסק, כי למרות ההתחשבות בנסיבותיהן האישיות של הנאשמות, התנהלותן במוסד מצדיקה עונש משמעותי ומרתיע.
לתבוע את משרד הבריאות על הנזק
עו"ד רוני סדובניק, העוסקת בייצוג נפגעי/ות עבירות מין מסבירה, כי "תופעת הניצול המיני של חסרי ישע, בתוך מוסדות, פנימיות, בתי חולים ומעונות, היא תופעה נפוצה ומוכרת".
היא מדגישה, כי "ההרשעה הפלילית במקרה זה מהווה בסיס משפטי יעיל ומהיר לתביעת נזק נגררת לפלילים כלפי המדינה ומשרד הבריאות, אשר נושאים באחריות לנזק הנגרם לחוסים במשמורתו"
- ב"כ המאשימה: עו"ד מאשה בוגדנוב
- ב"כ הנאשמות: עו"ד עדי קידר, עו"ד יובל זמר
לגזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' רווח ואח'
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין